מקור משנה שבת י״ד:ד׳
4 הַחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנָּיו, לֹא יִגְמַע בָּהֶן אֶת הַחֹמֶץ, אֲבָל מְטַבֵּל הוּא כְדַרְכּוֹ, וְאִם נִתְרַפֵּא נִתְרַפֵּא. הַחוֹשֵׁשׁ בְּמָתְנָיו, לֹא יָסוּךְ יַיִן וְחֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן, וְלֹא שֶׁמֶן וֶרֶד. בְּנֵי מְלָכִים סָכִין שֶׁמֶן וֶרֶד עַל מַכּוֹתֵיהֶן, שֶׁכֵּן דַּרְכָּם לָסוּךְ בַּחֹל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם:
פירוש מסורת התוספתא על שבת י״ד:ד׳
4 אין מפנין וכו'. ירוש' פי"ח ה"א, ט"ז ע"ג; בבלי קכ"ז א'. ועיין במשנ' רפי"ח.
5 חצר וכו'. ירוש' עירובין פ"י הי"ג, כ"ו ע"ד; בבלי שם ק"ד א'.
6 נסרים וכו'. עיין בבלי מ"ט ב'.
7 ועורות וכו'. עיין בבלי מ"ט ב'.
8 גיזי צמר וכו'. עיין בבלי מ"ח א'.